כליאת שווא: מידע על עוולה אזרחית להגנה על חירויות הפרט שתקוו שלא תצטרכו

עוולת כליאת השווא היא עוולה אזרחית משמעותית שמטרתה להגן על זכויות החירות של הפרט. כאשר אדם נלקח או נשאר במצב של שלילת חירותו ללא סמכות חוקית או הצדקה, הוא יכול להגיש תביעה בגין כליאת שווא. כדי להבין את העניין, גייסנו את מיטב עורכי הדין שלנו במרכז לייעוץ בפלילים שיסבירו על היסודות החוקיים של העוולה וההגנות האפשריות מפני תביעה.

מהי עוולת כליאת השווא?

עוולת כליאת השווא היא עוולה אזרחית במשפט הישראלי אשר מעניקה עילת תביעה לאדם ששלילת חירותו נעשתה שלא כדין. העוולה מהווה הגנה חשובה על חירותו וזכויותיו של הפרט. חשוב להבדיל בין עוולת כליאת השווא כעוולה אזרחית, לבין כליאת השווא כעבירה פלילית. העבירה הפלילית דורשת הוכחת יסוד נפשי מצד העבריין, בעוד העוולה האזרחית מתמקדת בפגיעה בזכויות הקורבן ללא קשר ליסוד הנפשי של העבריין. כמו כן, בעוד העבירה הפלילית תלויה בהעמדה לדין של הרשויות, הרי שתביעה בגין העוולה האזרחית יכולה להיות מוגשת על ידי הקורבן כתובע פרטי.

על אף ההבדלים, מצאנו בעבודתנו כעורכי דין שבמקרים רבים כליאת השווא עשויה להוות הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית בו זמנית. במקרים כאלה, אדם שנכלא שלא כדין יוכל לתבוע פיצויים במסגרת העוולה האזרחית במקביל להליך הפלילי שיתנהל נגד העבריין. להסבר נוסף ומפורט יותר, היכנסו אל פורטל המרכז לייצוג בפלילים וקראו עוד.

יסודות העוולה

למען הוכחת התקיימות עוולת כליאת השווא נדרשים כמה יסודות מצטברים:

  • שלילת חירותו של אדם: העוולה דורשת שתהיה שלילה של חירותו של אדם, כלומר מניעת יכולתו לנוע בחופשיות ממקום למקום כרצונו. לא די בהגבלת תנועה חלקית או בהפרעה לחירות התנועה, אלא נדרשת שלילת חירות של ממש. שלילת החירות יכולה להתבצע באמצעים פיזיים כגון נעילת אדם בחדר, קשירתו, או אחיזה בו. היא יכולה גם להתבצע בדרכים אחרות כגון איום באלימות או טענה כוזבת לסמכות חוקית.
  • שלילה מוחלטת: על מנת שתקום עוולת כליאת שווא, שלילת החירות צריכה להיות מוחלטת, כלומר האדם מנוע לחלוטין מלעזוב את המקום שבו הוא נמצא. אם האדם יכול לצאת מהמקום אך זה כרוך בקושי או אי נוחות, או שקיימת דרך יציאה שאינה סבירה, לא מדובר בשלילת חירות מוחלטת ולא תקום עוולת כליאת שווא.
  • שלילה שלא כדין: שלילת החירות צריכה להיות בניגוד לדין. כליאה או מעצר שנעשים בסמכות כדין, כגון מעצר חוקי ע"י שוטר או החזקת אדם שנשפט למאסר, לא יקימו עילת תביעה בגין כליאת שווא. לעומת זאת, כליאה ללא עילה חוקית, או תוך חריגה מהסמכות החוקית, תיחשב ככליאת שווא.
  • משך זמן כלשהו: אין הגדרה מדויקת לגבי משך הזמן המינימלי הנדרש להתקיימות העוולה, אך נדרש ששלילת החירות תימשך פרק זמן של ממש. מניעת יכולת התנועה לכמה רגעים בודדים ככל הנראה לא תספיק. עם זאת, אין צורך בשלילת חירות ארוכה. גם כליאה של כמה דקות או שעות יכולה להקים עילת תביעה.
  • כליאה באמצעים פיזיים או על ידי הופעה כבעל סמכות: כליאת השווא יכולה להתבצע באמצעים פיזיים כמו נעילה או קשירה. יחד עם זאת, די גם בכליאה המושגת ע"י איום או יצירת מצג שווא של סמכות. למשל, אם אדם מציג עצמו במרמה כשוטר ודורש מהקורבן להישאר במקום, הרי שגם זו תיחשב ככליאת שווא למרות היעדר אמצעים פיזיים.

הוכחת יסודות אלה לא תמיד קלה כל כך לביצוע, לכן כדאי להיעזר בעורך דין פלילי מיומן. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר דרך המרכז לייעוץ בפלילים ונייעץ לכם כיצד לנהוג.

בניגוד לעוולות רשלנות רבות, בהן נדרש התובע להוכיח קיומו של נזק ממשי על מנת לזכות בפיצויים, הרי שבעוולת כליאת השווא עצם הפגיעה בחירות מהווה נזק. לכן, ניתן לפסוק פיצויים בגין כליאת שווא גם אם לא הוכח נזק ממוני, פיזי או נפשי לנכלא. עם זאת, הוכחת נזקים כאלו בהחלט יכולה להשפיע על גובה הפיצוי שייפסק.

ההגנות מפני תביעה

קיימות מספר הגנות אפשריות בפני מי שנתבע בגין עבירת כליאת שווא:

  1. הגנה מתוקף דין – אם הכליאה בוצעה מתוקף הוראת חיקוק או צו שיפוטי, לא תקום עילת תביעה. למשל, עיכוב חוקי על ידי גורם אכיפה כלשהו במסגרת הליך חקירה פלילית.
  2. הגנה מכוח הסכמה – אם הקורבן הסכים מרצונו החופשי להיות כלוא, לא ניתן יהיה לתבוע בגין כליאת שווא.
  3. צידוק – במקרים מסוימים ייתכנו נסיבות המצדיקות את שלילת החירות, גם אם לא הייתה הסמכה ספציפית בחוק. זאת למשל כאשר מדובר בכליאה קצרה וחיונית על מנת למנוע נזק חמור.

 

כליאת שווא

 

המרכז לייעוץ בפלילים: "ההיקף המדויק של העוולה וההגנות מפניה עשויים להשתנות בין שיטות משפט שונות"

עוולת כליאת השווא אינה ייחודית למשפט הישראלי, והיא מוכרת במדינות רבות ברחבי העולם, כמו גם במדינות בעלות מסורת משפטית אחרת. עם זאת, ההיקף המדויק של העוולה וההגנות מפניה עשויים להשתנות בין שיטות משפט שונות ברחבי העולם.

במשפט האמריקאי, כליאת השווא (False Imprisonment) היא עוולה אזרחית ברוב המדינות, נוסף להיותה גם עבירה פלילית. היסודות הנדרשים להוכחת העוולה דומים לאלו שבמשפט הישראלי – נדרשת הגבלה משמעותית של חופש התנועה של אדם ללא הצדקה חוקית. עם זאת, בחלק מהמדינות ישנן הגנות רחבות יותר מפני תביעה, כמו ההגנה של חסינות מתביעה לעובדי ציבור הפועלים בתום לב.

פסיקת בתי המשפט בארה"ב הבהירה כי לא נדרש שימוש בכוח פיזי על מנת שתתגבש עוולה של כליאת שווא, וכי די באיום, הטעיה או הפעלת לחץ פסיכולוגי שגורמים לקורבן להאמין כי אין לו ברירה אלא להישאר במקום. עוד נקבע, כי במקרים מסוימים כליאה קצרה מאוד עשויה להספיק להקים את העוולה, אם מדובר בנסיבות משפילות או מאיימות במיוחד.

עוד דבר

הקפידו להיעזר בעורך דין פלילי מיומן שבקיא בפרטי החוק והעבירה בגין כליאת שווא במדינה הרלוונטית. כאמור, פרטי החוק, ההגנות והעונשים משתנים בין מדינה אחת לאחרת, לכן התאימו את כל המהלך המשפטי שלכם למדינה בה התרחשה כליאת השווא. נוסף על כך, בחרו בעורך דין מיומן שאתם מרגישים שיעמוד לצידכם עד הסוף ולא יוותר על הזכויות הבסיסיות שלכם.

סיכום

עוולת כליאת שווא מספקת אמצעי חשוב להילחם בשלילת חירות לא חוקית. על אף שמדובר בעוולה אזרחית, היא נוגעת גם בהיבטים פליליים שיכולים להתקיים במקרים מסוימים. ההבנה של יסודות העוולה וההגנות המותרות יכולה לסייע לנפגעים לתבוע פיצויים ולהגן על זכויותיהם. במקרה של כליאת שווא, חשוב לפנות לעורך דין פלילי מיומן שיכול לייעץ ולהנחות אתכם בתהליך המשפטי.

נגישות